שלשה מאמרים בענין אמירת תודה לה'

עודכן ב: 28 אוק 2019

א. בענין תודה להשם יתברך. הנה הקב"ה גומל איתנו טובות אין מספר בכל רגע ורגע ומחדש את חיינו בכל בוקר ובוקר, ונותן לנו אוכל לאכול ובגד ללבוש ובית לגור, וכל רגע ורגע כל מה שיש לנו הוא רק מטובו ומחסדו. ובודאי לא מספיק לזה רק אמירת "תודה" כמו שאנו אומרים למי שעשה לנו איזה טובה קטנה. אכן מצד שני אין לנו האפשרות לגמול תודה כמו שאנו גומלים עם חברינו ע"י שאנו נותנים איזה מתנה להביע את תודתנו.

אכן נראה שבכל אופן יש כמה דרכים נפלאות שבהם אנחנו יכולים להראות את גודל התודה שיש לנו כלפי הקב"ה על כל חסדו עמנו. והם: א) להכיר בהכרה גמורה שכל מה שיש לנו וכל חיינו וחכמתנו וכוחנו הכל מאיתו יתברך, שהוא מחדש דברים אלו לנו כל רגע ורגע, ולבטל כל מחשבת (דברים ח:יז) "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" עד הקצה האחרון, הכרה ברורה זו מבררת את אמירת והרגשת תודה ביותר, וזה רצון ה' ית' שנכיר בזאת לגמרי שהכל הוא מאיתו יתברך.

ב) להתנהג עם הטובות שהוא נותן לנו כמו שהוא מתנהג עמנו, דאם נתן לאדם עושר ונכסים, דהיינו שקיים בו הקב"ה "חונן דלים" אף הוא יהיה "חונן דלים", ואם נתן לו חכמה גם הוא יתן וישפיע מחכמתו לאחרים, ובכל מדה ומדה שהקב"ה משפיע לו ובפרט אם קיבל בשפע, יהיה משתדל ומחפש כיצד הוא ינהג עם אחרים באותה מדה, וכיצד הוא יוכל להיות משפיע ונותן ממה שקיבל.

ג) לקיים את צווי הבורא יתברך בכל דבר, דהיינו שמירת התורה והמצוות, ניצול הזמן לתלמוד תורה. דגם בזה הוא מראה את תודתו להקב"ה שהוא שומע בקולו ולא זז כמלא נימא מאשר ציוה. ד) אם יכול לחבר איזה שיר, או לשיר שירות ותשבחות לה' יתברך, ובפרט אם יש לו קול נאה וכמו שנאמר (משלי ג:ט) "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ", ואיתא בתנחומא (פרשת ראה אות י"ב), וז"ל: אם היה קולך ערב - הוי פורס על שמע ועובר לפני התיבה, על שם כבד את ה' מהונך - ממה שחיננך.

ב. שאלה: מה בכח מילה אחת של "תודה" - שאנו אומרים לה' ית' - לעשות, וכמה כח היא נותנת. תשובה: צריך לדעת שיש בדבר זה סוד גדול מה שהקב"ה ברא את העולם כך, שבני אדם כל כך ישמחו שאומרים להם תודה, ועד כדי כך שמי שלא אומר תודה לחבירו על חסד שעשה עמו - הוא גזלן, הוא ממש גוזל את השני - הוא חייב לו תודה ולא אומר לו. והטעם לזה הוא כדי שנבין שכך גם ההנהגה למעלה, כלומר שכך ה' מנהיג את העולם, וכדי שנדע ונבין את ההנהגה שלו, לכן הוא נתן לנו גם את הדרך ההנהגה הזו, כדי שנבין שכך הוא רוצה שנתנהג אליו. ודבר זה מפורש בחז"ל (ברכות לה.), שהרי מי שלא מברך (או ח"ו לא מברך בכוונה) הוא גזלן, והרי מה שחיסר הוא רק חיסר אמירת תודה להקב"ה, והרי שהקב"ה מצווה אותנו על התודה, ולהיפך נקרא גזלן.

והדבר עמוק הרבה הרבה יותר, כי באמת באמירת תודה לא רק שאנו פורעים את חובתנו כלפיו יתברך, אלא אנחנו גם זוכים שעי"ז הקב"ה באמת יתן לנו, וכמו שכן הדרך בן בני אדם שכשאומרים תודה, זה נותן חשק לעשות עוד טובה, כי הוא אמר תודה יפה, כך זה למעלה.

ג. כמה פעמים אדם שואל את עצמו כיצד הוא יכול להודות לה', הרי רק להגיד מילה אחת תודה, אין אדם מרגיש שבזה יוצא ידי חובה. אכן כשנתבונן בפסוק הראשון של פרק ההודאה - שם נמצאת התשובה, כתיב (תהלים ק:א) "מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ עבדו את ה' בשמחה באו לפניו ברננה", התודה שאדם יכול לומר לה', הוא כשיהיה בעצמו כל הזמן בשמחה, ויעבוד את ה' בשמחה עצומה, זו התודה האמיתית שיכול אדם להודות לה' ית'. ודוגמא לדבר, משל לאדם עם בנו הקטן בן חדשים ספורים, שאין הבן הקטן יכול להודות לאביו ואמו כלל ואפי' לדבר אינו יודע, אולם ברגע שהוא שמח ומחייך וצוחק לפני ההורים שלו, זה התודה הכי גדולה בשביל אביו ואמו. כן אנחנו כשאנחנו שמחים ועושים את מצוותיו יתברך בשמחה, זה התודה הכי גדולה "עבדו את ה' בשמחה באו לפניו ברננה", ה' יזכנו אמן.



19 צפיות