ספר "אוצרות חיים"

ספר "אוצרות חיים" הוא מתורת האר"י ז"ל שערך רבינו רבי חיים ויטאל ממה שקבל ממורו הא"י ז"ל והעלה זאת בכתב. בספר "אוצרות חיים" מובאים דרושים המסודרים יפה לפי עיקרי ענייני ההשתלשלות העולמות.

ספר "אוצרות חיים" הוא מתורת האר"י ז"ל שערך רבינו רבי חיים ויטאל ממה שקבל ממורו הא"י ז"ל והעלה זאת בכתב. בספר "אוצרות חיים" מובאים דרושים המסודרים יפה לפי עיקרי ענייני ההשתלשלות העולמות.

הקדמה

שיעור הקדמה ללימוד באוצרות חיים ויש כאן ידיעות גדולות ונחוצות

הקדמה
שער העקודים פרק ב - א

למדנו את הסוגיא בענין מי יותר מעולה פנימיות הכלי או חיצוניותו וביארנו את הבחינות שבענין זה כפי דברי האריז"ל

שער העקודים פרק ב - א
שער העקודים פרק ב - ב

שער העקודים בענין כיצד נעשה הכלי דפה דא"ק

שער העקודים פרק ב - ב
שער העקודים פרק א

התחלנו ללמוד אורות פה, ושם יש גילוי של כלים ביארנו כיצד יתכן ש"הלובן העליון"- אורות א"ק נרמזים בשם של "לבן הארמי" וזאת ע"פ לקוטי מוהר"ן תורה י"ב תניינא

שער העקודים פרק א
שער העקודים פרק ב - ב

שער העקודים בענין כיצד נעשה הכלי דפה דא"ק

שער העקודים פרק ב - ב
שער העקודים פרק ה' - ב

שער העקודים פרק ה' - ב
שער הנקודים פרק א' - ב

שער הנקודים פרק א' - ב
שער הנקודים פרק ב' - ד

שער הנקודים פרק ב' - ד
שער הנקודים פרק ד 2 | פרק ה

שער הנקודים פרק ד 2 | פרק ה
שער הנקודים פרק ו3 | פרק ז 1

סיימנו היום את פרק ו' דשער הנקודים והתחלנו פרק ז', וביארנו כיצד עומדים אחורים דאו"א, ומדוע נפלו גם הם במקרה המלכים, וגם ביארנו שעלאת מ"ן היא שלש פעמים בשלש זמנים.

שער הנקודים פרק ו3 | פרק ז 1
שער הנקודים פרק ח 2

המשכנו בפרק ח' של שער הנקודים, ולמדנו עוד בסודות שם מ"ב, כיצד הוא שייך לעלאת רפ"ח, וכיצד נרמז בו מקרה המלכים, בין מיתת ז' המלכים, ובין ביטול אחוריים דאבא ואמא.ביאור נפלא של האריז"ל בשמות של הזיכרון והשמות של השכחה, הביאור פלאי כל כך עד שהוא עצמו הוכחה נפלאה לאמיתות תורת הקבלה.ביאור הטעם מדוע החסדים התחתונים אחר התיקן הם מגולים, ושזה תלוי מה שהיה בשבירה להיפך, שאז הם היו מכוסים והעליונים היו מגולים.

שער הנקודים פרק ח 2
שער הנוקדים פרק ט 3

סיכמנו את מקום ד' המלכים הראשונים, היכן ירד האור והיכן הכלי. והמשכנו בענין התפשטות כלי הכתר, והשינויים שנגרמו מחמת זה למלך הדעת, דיברנו באריכות בענין ג' ספירות ריקניות, ולמדנו על מלכות הנצח הוד, שהיה מקומם תפוס בגבורה, וכיצד עלתה הגבורה וכו' , עדיין אנחנו בסוגיא של המלכים, אחר המלוכה של כל מלך ושבירת הכלי, היכן התלבש האור והיכן ירד הכלי בבריאה, ויש בענין זה חידושים נפלאים, וגם רמזים בעבודת ה', בפרט בענין היסוד שעלה האור שלו למקום הגבורה, ושהכלי שלו עלה לדעת. סיימתנו את הפרק ולמדנו בטעם שהיסוד והמלכות עולים ללמעלה עד הדעת - שהוא מעל התפארת, כיצד זה יתכן.

שער הנוקדים פרק ט 3
שער הברודים פרק ב

למדנו על שם מ"ה החדש, שגם בו יש בחינת טנת"א, כנגד ארבעה חילוקים שבעולם האצילות. ושהוא אור המצח, והטעם לזה, ובחילוק בינו לבין אורות אח"ף ועינים. ומשם נכנסו לענין עמוק של הידיעה והבחירה ע"פ דברי רבינו זיע"א.

שער הברודים פרק ב
שער עתיק פרק א

התחלנו ברוך ה' שער עתיק פרק א', בענין מה לקחו כל הפרצופים משמות מ"ה ובן, ויש כאן חלוקה פרטנית בין הפרצופים הדכורין לפרצופים הנוקבין, וכל אחד מה חלקו

שער עתיק פרק א
שער עתיק פרק ג - חלק 1

למדנו את החילוק שבין הנוק' שנמצא בעתיק לבין הנוק' שנמצא באריך, ואת החידוש הגדול כיצד מסודרים המ"ה וב"ן בעתיק., וביאור הזוהר "לית שמאלא בהאי עתיקא כולא ימינא". ובפרק ג' דיבר האריז"ל על כיצד נבנה דכורא דעתיק מעשר ספירות דכתר דמ"ה, וכיצד נבנה נוקבא דעתיק מכתרים דכל אחת מעשר ספירות דכתר דב"ן.התחלנו את ענין הספקות בעתיק, את הספק בכתר -האם יצא מקיף דב"ן או לא יצא, ואם לא יצא מקיף דב"ן, האם יצא מ"ה רק פנימי או גם מקיף. וכן את הספק שיש בכתרי חכמה ובינה דב"ן, האם הם עולים לרישא דנוקבא דעתיק בחכמה ובינה שלו או עולים רק בגופא דעתיק.

שער עתיק פרק ג - חלק 1
אוצרות חיים שער עתיק פרק ד חלק 3 ותחילת פרק ה

סוף פרק ד': בשאלה הגדולה כיצד יתכן לפי הספק האחרון שיהיה אור האחוריים דכתרי חכמה ובינה דב"ן למעלה ברישא דעתיק, ואילו אור הפנים שלו יהיה למטה. תחילת פרק ה': כיצד יהיה מעמד ז' כתרים דשבעה תחתונות דב"ן בגופא דעתיק כפי הספק הראשון שסימנו אא"ג.

אוצרות חיים שער עתיק פרק ד חלק 3 ותחילת פרק ה
שער עתיק פרק ה

המשכנו בפרק ח' של שער הנקודים, ולמדנו עוד בסודות שם מ"ב, כיצד הוא שייך לעלאת רפ"ח, וכיצד נרמז בו מקרה המלכים, בין מיתת ז' המלכים, ובין ביטול אחוריים דאבא ואמא.

שער עתיק פרק ה
שער אבא ואמא

בחלק הראשון דפרק זה מבאר האריז"ל כיצד אבא ואמא מלבישים את אריך אנפין, ומה הטעם שבזוהר איתא שאבא תליא בחסד, ואמא בגבורה.

שער אבא ואמא
שער אבא ואמא פרק ג

בעיני החילוקים שי שבין אריך אנפין לזעיר אנפין, בענין יציאת יעקב ודור המדבר ויציאת לאה ורחל. ובענין הפרסא הנמשכת בכל הפרצופים באלכסון ממקום החזה עד האחור כנגד מקום הטבור.

שער אבא ואמא פרק ג
שער רפ"ח נצוצין כמעט כל פרק א

שער רפ"ח נצוצין, נתבאר בארוכה מה היא בחינת הניצוצין, ונתבאר בחי' אנ"ך - אורות נצוצות כלים, עוד האריך הרבה האירז"ל בענין 'הבלא דגרמי', ושענין זה דוגמא לרפ"ח נצוצין, וכיצד קמים בתחיית המתים, ומי לא קם. ולקראת סיום השיעור התחלנו לבאר את הי"ב מדרגות בשם הוי"ה

שער רפ"ח נצוצין כמעט כל פרק א
שער רפ"ח פרק ב' חלק ב

סיכום י"ב המדרגות שבשמות עסמ"ב, אלו ניצוצות נשארו למעלה ואלו ירדו לבי"ע להחיות את הכלים. טעם הדבר ששם ע"ב הוא מחיה את מלך החסד הרי הוא בחכמה.

שער רפ"ח פרק ב' חלק ב
שער העיגולים | חלק 1

התחלנו את ענין הצמצום, וכניסת הקו ביארנו את הענין שאין ה'צמצום כפשוטו וכן השתדלנו להתעכב ולבאר כל תיבה בדברי האריז"ל, כגון מהו 'נקודת המרכז' וכו'

שער העיגולים | חלק 1
שער העקודים פרק א

התחלנו ללמוד אורות פה, ושם יש גילוי של כלים ביארנו כיצד יתכן ש"הלובן העליון"- אורות א"ק נרמזים בשם של "לבן הארמי" וזאת ע"פ לקוטי מוהר"ן תורה י"ב תניינא

שער העקודים פרק א
שער טנתא פרק א' - א

שער טנת"א המדבר על אורות אוזן שיצאו מא"ק

שער טנתא פרק א' - א
שער העקודים פרק א - ב

התחלנו בסוף פרק א' של שער עקודים, והתחלנו מעט מפרק ב'. דיברנו על ההבלים שבפה - בחי' אורות וכלים הארכנו בייחוד הדיבור, כיצד יש שם י-ה-ו-ה בכל דיבור שאדם מדבר דיברנו בייחוד של השם 'נחמן'

שער העקודים פרק א - ב
שער העקודים פרק ג - א

התחלנו פרק ג' דשער העקודים המדבר על חזרת האורות לפה דא"ק ובחזרה זו קונים עוד השלמות של אורות מקיפים ופנימיים.

שער העקודים פרק ג - א
שער הנקודים פרק א' - א

שער הנקודים פרק א' - א
שער הנקודים פרק ב' - א

שער הנקודים פרק ב' - א
שער הנקודים פרק ג' - א

שער הנקודים פרק ג' - א
שער הנקודים פרק-ו 1

שער הנקודים פרק-ו 1
שער הנקודים-פרק ז 2

זכינו ללמוד הבוקר חלק ניכר מפרק ז', המבאר את סיבת ירידת אחוריים דאו"א, ובשיעור זה נתבאר באריכות בעני' ז' מלכים שהם מעלים מ"ן, איזה חלק מאחורי או"א מעמיד כל מלך ומלסיימנו פרק ז', בפרק זה השלמנו את הלימוד על ירידת אחורי אבא ואמא הכלליים, דהיינו כיצד ירדו אבא ואמא עילאין, וכיצד ירדו ישסו"ת.

שער הנקודים-פרק ז 2
שער הנוקדים פרק ט -1

בביאור השאלה מדוע נזכר שם האב בארבעה מלכים, ובשלשה האחרים לא נזכר, ומדוע נזכר דוקא במלכי דעת חסד תפארת ומלכות. ענין שם 'הדד בן בדד'. פרק ט': חזרה על טעמי השבירה, ענין שיצאו שלשה קוין, ענין לאן ירד האור ולאן ירד הכלי בשבירה, וענין שהאור לא ירד משום שיש בו חסרון - אלא להאיר בתחתונים, ודין לבוד.

שער הנוקדים פרק ט -1
שער הנוקדים פרק י

סיימנו היום את שער הנקודים - שער השבירה בעץ חיים, בו למדנו על טעם התפשטות אחוריים דכלי חכמה ובינה, וכן אחורי נה"י דכתר למטה, וגם למדנו מדוע התפשטו דוקא עד אותו מקום (חכמה עד החסד, בינה עד הגבורה, כתר עד אמצע ת"ת). היו בשיעור כמה סיכומים על כללות השער.

שער הנוקדים פרק י
שער הברודים פרק ג' חלק א

בחילוק בהפשטות הכלים בין זמן השבירה זמן התיקון, ובטעם החילוק. ענין מלך השמיני הדר, שהוא כנגד כל ז' המלכים, ושלא נזכר בו מיתה בתורה, ולמה בדברי הימים כן נזכר. ושמנין שם מ"ה הוא אדם, שבו נכלל דכר ונוק'

שער הברודים פרק ג' חלק א
שער עתיק סוף פרק א

סיימנו פרק א' דשער עתיק, חזרנו על הפירוט מה לקחו הפרצופים משמות מ"ה וב"ן. וביארנו את מה שפירש האריז"ל בלשון האידרא קדישא (דף רפח.) "תלת רישין אתגלפן דא לגו מן דא, ודא לעילא מן דא" וכו'.

שער עתיק סוף פרק א
שער עתיק פרק ג' חלק שני ופרק ד חל' 1

המשכנו בענין הספקות שבנוקבא דעתיק, (סיכמנו את כל הפרק), וביארנו את הספר שיש בז' תחתונות דעתיק האם הכתרים עולים לגופא דעתיק או לא. ובפרק ד' למדנו, שבאורות יש ספקות באור פנימי ומקיף ובאחור ופנים, ואילו בכלים רק ספק אחד - אחור או פנים. ביארנו החילוק בין פרצוף לספירה. ובמה שתלוי ספקות חו"ב דב"ן דעתיק בספקות שהיו בכתר. חזרנו שוב לתחילת הפרק, ולמדנו את סימן הספק אא"ג, שהוא על הצד שלא יצא מקיף דמ"ה, ולמדנו את סימן הספק בג"ד שהוא על הצד שכן יצא מקיף דמ"ה

שער עתיק פרק ג' חלק שני ופרק ד חל' 1
שער עתיק פרק ה

כפי הספיקות שיש ברישא דעתיק, כך יוולדו הספיקות בגופא דעתיק, והנידון בפרק זה הוא בשבעה כתרים דז' תחתונות דעתיק, האם הם נתקבצו בגופא דעתיק לחסד והנצח, או שבאו כל אחד ואחד במקומו.סיימנו שער עתיק, בבירור הספיקות שסימנם בד"ד, כיצד על פי זה יהיה הבחינה של ז' הכתרים דז"ת בכמה סוגי ספיקות.

שער עתיק פרק ה
שער עתיק סוף פרק ה

סיימנו שער עתיק, בבירור הספיקות שסימנם בד"ד, כיצד על פי זה יהיה הבחינה של ז' הכתרים דז"ת בכמה סוגי ספיקות.

שער עתיק סוף פרק ה
שער אבא ואמא פרק א'

בחלק הראשון דפרק זה מבאר האריז"ל כיצד אבא ואמא מלבישים את אריך אנפין, ומה הטעם שבזוהר איתא שאבא תליא בחסד, ואמא בגבורה. המשכנו בשער אבא ואמא פרק א', מה גרם להתחלקות הד' פרצופים אבא אמא ישראל סבא ותובנה ומדוע הם מלבישים לאריך דוקא באופן הזה, ונתבאר שהכל תלוי בחסדים והגבורות שיצאו מהיסוד דעתיק

שער אבא ואמא פרק א'
שער זו"ן פרק ב' חלק א'

כיצד היה עיבור ז"ן, בבחי' 'תלת כלילן בתלת', הלבשת פרקין אמצעים דעתיק על פרקין עילאין שלו, וזה גורם את הלבשת נה"י דאריך על חג"ת שלו, ואז נכללים זו"ן 'תלת גו תלת'. ביארנו באריכות את סדר כל ההלבשות. גם דיברנו מענין החמשה צדיקי הדורות

שער זו"ן פרק ב' חלק א'
שער העקודים פרק א

תחלנו ללמוד אורות פה, ושם יש גילוי של כלים ביארנו כיצד יתכן ש"הלובן העליון"- אורות א"ק נרמזים בשם של "לבן הארמי" וזאת ע"פ לקוטי מוהר"ן תורה י"ב תניינא

שער העקודים פרק א
שער רפ"ח סוף פרק ב

בסוף פרק זה נתבאר כמה נצוצות ירדו מכל אחד משמות עסמ"ב, ואיזה מדרגות הם בכל אחד ואחד

שער רפ"ח סוף פרק ב
שער העיגולים | חלק 2

למדנו על עולמות עיגולים ועל עולמות יושר, ועל החילוק ביניהם. למדנו על הווצרות הכלים - גם במקום גבוה כזה גם ביארנו את החילוק בין חיצוניות הכלי לפנימיותו, וקישרנו זאת לתורה ל' קמא של רבינו ועוד הרחבנו בכמה וכמה פרטים מהפרק הקדוש הזה

שער העיגולים | חלק 2
שער העקודים פרק א - ב

התחלנו בסוף פרק א' של שער עקודים, והתחלנו מעט מפרק ב'. דיברנו על ההבלים שבפה - בחי' אורות וכלים הארכנו בייחוד הדיבור, כיצד יש שם י-ה-ו-ה בכל דיבור שאדם מדבר דיברנו בייחוד של השם 'נחמן'

שער העקודים פרק א - ב
שער טנתא פרק א' - ב

בירור נפלא ע"פ תורה רבינו (תורה ס"ו) בענין ויהי פי שנים ברוחך אלי טוב להודות לה' על החסד הגדול שגמל עלינו שנתן לנו את תורתו הקדושה וע"י התענוג של התורה זוכים ל"הדור קבלוה" בימי הפורים מחמת חיבת הנס

שער טנתא פרק א' - ב
שער העקודים פרק ב - א

למדנו את הסוגיא בענין מי יותר מעולה פנימיות הכלי או חיצוניותו וביארנו את הבחינות שבענין זה כפי דברי האריז"ל

שער העקודים פרק ב - א
שער העקודים פרק ד וה' - א

שער העקודים פרק ד וה' - א
שער הנקודים פרק א' - ב

שער הנקודים פרק א' - ב
שער הנקודים פרק ב' - ב

שער הנקודים פרק ב' - ב
שער הנקודים סוף פרק ג - וד- 1

שער הנקודים סוף פרק ג - וד- 1
שער הנקודים פרק ו 2

שער הנקודים פרק ו 2
שער הנקודים פרק ח 1

התחלנו פרק ח', ולמדנו שאחוריים דאו"א עם ז' מלכים הם סוד י"א סמני קטורת. אח"כ דיברנו על סוגי שם מ"ב שיש, והארכנו בענין 'קדיש', ושוב חזרנו לשם 'אנא בכח', וביארנו כיצד הוא שייך למקרה המלכים

שער הנקודים פרק ח 1
שער הנקודים פרק ט 2

סיכמנו את מקום ד' המלכים הראשונים, היכן ירד האור והיכן הכלי. והמשכנו בענין התפשטות כלי הכתר, והשינויים שנגרמו מחמת זה למלך הדעת, דיברנו באריכות בענין ג' ספירות ריקניות, ולמדנו על מלכות הנצח הוד, שהיה מקומם תפוס בגבורה, וכיצד עלתה הגבורה וכו'

שער הנקודים פרק ט 2
שער הברודים פרק א

בסייעתא דשמיא התחלנו ללמוד את שער התיקון - היינו שער הברודים, דיברנו על הזיווג העליון של ע"ב ס"ג דא"ק הפנימי המוליד את שם מ"ה החדש, ועל עליית כלי הכח"ב חזרה למקומם ונשארים האורות של שבעה המלכים מגולים, והם נכנסים במעי הבינה לעיבור. ובסוף הפרק נתבאר שזה גופא מה שגורם את הזיווג העליון הנ"ל.

שער הברודים פרק א
שער הברודים פרק ג' סוף

סיימנו את שער הברודים ברוך ה', והיה ב' נושאים: א) כיצד יתכן ששם מ"ה שהוא דכורא לוקח גם את חלקו וגם את חלק הנוקבא. ב) כיצד יתכן ששם מ"ה שהוא יותר נמוך לכאורה משם ס"ג, גורם להיות לשם ס"ג להיות בבחינת נוק' אליו.

שער הברודים פרק ג' סוף
שער עתיק פרק ב

סיימנו פרק א' דשער עתיק, חזרנו על הפירוט מה לקחו הפרצופים משמות מ"ה וב"ן. וביארנו את מה שפירש האריז"ל בלשון האידרא קדישא (דף רפח.) "תלת רישין אתגלפן דא לגו מן דא, ודא לעילא מן דא" וכו'. בפרק זה ביאר האריז"ל הקדמה כללית בענין בחינת הנוקבא שבעולם האצילות, ובקצרה: בזון הנוק' היא פרצוף נפרד, ואינה מחוברת (רק כשהיו אחור באחור מפני פחד החיצונים), ובאבא ואמא הם דוקא מחוברים בפנים בפנים במקום הכרס. ובאריך ועתיק הם גוף אחד בפנים ואחור, שיש בו שתי בחינות ימין ושמאל שזה הזכר והנקבה.

שער עתיק פרק ב
שער עתיק פרק ד חלק 2

זכינו ללמוד עוד שלש ספקות, בצד שיצא גם מקיף דב"ן, שעל צד זה יש אור פנימי ומקיף דמ"ה ואור מקיף ופנימי דב"ק, ועכשיו יש ספק מה עלה מכתרי חכמה ובינה דב"ן, באורות ובכלים. ויש ג' סימנים של ספק בב"ו, בד"ד בפנים, בד"ד באחור, וכמו שהארכנו ביאור כל זה בשיעור.

שער עתיק פרק ד חלק 2
שער עתיק סוף פרק ד' ריש פרק ה

התחלנו פרק ח', ולמדנו שאחוריים דאו"א עם ז' מלכים הם סוד י"א סמני קטורת. אח"כ דיברנו על סוגי שם מ"ב שיש, והארכנו בענין 'קדיש', ושוב חזרנו לשם 'אנא בכח', וביארנו כיצד הוא שייך למקרה המלכים

שער עתיק סוף פרק ד' ריש פרק ה
שער אריך כולו

למדנו היום את שער אריך, כיצד מלביש אריך על הספירות דעתיק יומין, את החילוק בין הג' ראשונות שבו לבין ז' תחתונות שבו, הארכנו בענין יסוד דעתיק - כיצד הוא מלביש, וכיצד יוצאים ממנו החסדים והגבורות

שער אריך כולו
שער אבא ואמא פרק ב

בקושיא מדוע פרצופי אימא עילאה ותבונה חלוקים זה מזה, הרי שניהם נעשו מהגבורות המגולות. ביאור ענין חו"ג דעתיק החדשים והישנים, וכיצד זה גורם לחלוקת אימא עילאה מתבונה, וענין שרגלי בינה בראש תבונה. ביאר האריז"ל את סוד הכתוב "אשת חיל עטרת בעלה" כיצד מתקיים פסוק זה בספירת הבינה ומדוע. גם נתבאר, כיצד יתכן שהחסדים והגבורות המגולים הוציאו את ישסו"ת ואילו המוסתרים הוציאו את אבא ואמא עילאין.

שער אבא ואמא פרק ב
שער זו"ן פרק ב' חלק ב

מקשה האריז"ל כיצד יתכן שבשעת העיבור חוצצים זו"ן בין אריך לאבא ואמא, לא כפי סדר ההדרגה שפרצוף תחתון מלביש לפרצוף עליון. ומתוך התשובות על קושיא זאת, רמזנו את דיני חציצה המופיעים בש"ס ובהלכה

שער זו"ן פרק ב' חלק ב
שער רפ"ח פרק ב' ח"א

בכל אחד משמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, יש בו בחינת השם הפשוט וכן את הריבוע (אחוריים) שלו, והרי הם שני מדרגות, ולשני מדרגות אלו יש את הבחינה של המספר שלהם, הרי ארבע. וכן במילוי, עוד ארבע, ובמילוי המילוי עוד ארבע - הרי י"ב מדרגות שיש בכל שם ושם

שער רפ"ח פרק ב' ח"א
שער רפ"ח פרק ג

בביאור השאלה מדוע נחשבות בשם ע"ב דוקא מדרגה השביעית, ובשם ס"ג החמישית והשביעית, ובשם מ"ה השלישית והשביעית, ובשם ב"ן הרביעית. כלומר מדוע לא נחשבו מדרגות אחרות

שער רפ"ח פרק ג